פסק-דין בתיק ת"א 1197-07

רקע, וטענות הצדדים:

1.         עניינו בתביעה כספית לפיצוי התובע בסכום של 150,000 ש"ח, בגין נזקים שנגרמו לו ולרכושו כתוצאה ממעשיו של הנתבע.

            התובע מגדל בקר במקצועו, אשר רעה את עדר הבקר שהיה בבעלותו בעת הרלוונטית לתביעה בשמורת הטבע שבחורשת טל. לטענתו, הוא עשה זאת על-פי הסכם רעייה בינו לבין רשות הטבע והגנים לתקופה שבין 21/02/05 עד 21/02/07.

            בנוסף, הייתה לתובע הרשאת רעייה מאת מינהל מקרקעי ישראל, עפ"י הסכם מ-18/09/06, בקרקע הידועה כחלקה: 4, גוש: 13359, לגבי עדר בקר נוסף שמנה כ-72 פרות.

            הנתבע פעל, אותה עת, בתור פקח מטעם "הסיירת הירוקה" באזור קריית שמונה. 

2.         נטען, כי בשנת 2005, הגיע התובע להבנות והסכמות לרעייה בהרי נפתלי, לתקופה של 3 חודשים החל מ-01/01/05 עד 01/04/05, תוך הבטחה כי תקופת הרעייה תוארך מדי 3 חודשים לתקופה דומה. בעקבות כך העביר התובע את רוב עדרו מחורשת טל לשטח המרעה שבהרי נפתלי. אלא שההרשאה לא הוארכה מעבר ל-30/07/05, ביגוד להסכמות, והתובע נדרש לפנות את שטח המרעה תוך זמן קצר.

            בעקבות כך הגיש התובע עתירה מנהלית נגד משרד החקלאות ו-קק"ל, ולטענתו, מאז החל הנתבע במסע התנכלויות אישי נגדו.

            לטענת התובע, הנתבע השחית גדר המרעה, גנב את המכלאה הניידת, ובשל כך גם נעלמו לו 15 פרות מהמכלאה.

3.         טוען התובע, הנתבע פעל תוך חריגה מסמכותו, פעל שלא כדין, הסיג גבולו, גנב רכושו (המכלאה והפרות), וגרם נזק לגדר.

            לחלופין, וגם אם לא יוכח כי הנתבע הוא אשר גנב 15 הפרות, מעשיו (גניבת המכלאה, והשחתת הגדר), הם אשר גרמו לאובדן הפרות.

4.         בגין כל אלה טוען התובע לנזקים כדלקמן:

·                     היזק ל-300 מר' גדר       - 20,000 ש"ח.

·                     שווי מכלאה ניידת         - 35,000 ש"ח.

·                     אובדן 15 פרות               - 90,000 ש"ח.

·                     נזקים שוטפים               - 5,000   ש"ח.

                                                סה"כ -    150,000 ש"ח.

5.         הנתבע טען בהגנתו, כי בתקופה הרלוונטית עבד בתור פקח מטעם מנהל מקרקעי ישראל, ו/או מטעם קק"ל, וכי פירוק וסילוק המכלאה בוצעו במסגרת מילוי תפקידו, ולפיכך היה על התובע להגיש תביעתו, אם בכלל, נגד גופים אלה, ולא נגדו אישית.

עוד נטען, כי המכלאה הושאלה לתובע ע"י רשות המרעה לצורך הצבתה בשטח המרעה הידוע כ"חורשת טל" בלבד, כך שאסור היה לתובע להעבירה למקום אחר.

6.         נטען, כי שהייתו של התובע בשטח המרעה בהרי נפתלי (שטח מרגליות) הייתה שלא כדין. לתובע ניתנה התראה לפינוי השטח תוך 48 שעות, אך התובע לא שעה להתראה. בסיור שנערך בתאריך 14/11/06 גילה הנתבע, כי התובע הציב במקום מכלאה ניידת, ועל-כן נערך ב-18/12/06 מבצע פינוי ע"י מינהל מקרקעי ישראל, שבמסגרתו פורקה המכלאה הניידת שהושאלה לתובע במהלך שהייתו באזור חורשת טל.